החלטה בתיק מ"ת 23497-09-13 - פסקדין

בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, וזאת על רקע כתב אישום המייחס לו עבירות של הפרעת שוטר במילוי תפקידו, נהיגה בזמן פסילה, נהיגת רכב ללא רישיון וללא פוליסה, בריחה ממעצר וכן התחזות כאדם אחר במטרה להונות.

במהלך הדיון שנערך בפניי ביום 16.9.13 הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה. לדבריו, במקרה בכגון דא ניתן להורות על שחרור המשיב למעצר בית הואיל ועסקינן בעבירות תעבורה בהן הכלל הוא השחרור והחריג שבחריג הוא המעצר. זה הפנה להחלטות שונות בהן אף במקרים חמורים מהמקרה שבפנינו, הורו בתי המשפט על שחרור למעצר בית. הסכנה הנשקפת מן המשיב נובעת מנהיגתו, מסוכנות זו ניתן לצמצם על-ידי מניעה מן המשיב לנהוג ועל-ידי השמתו ב"מעצר בית" בצד ערבויות כספיות. זאת ועוד, הענישה הנהוגה בעבירות בכגון דא הינה על דרך הכלל במאסר מותנה ולכל היותר בעבודות שירות, כך שמעצרו של המשיב יכול ויביא לכך שהמשיב ישהה במעצר תקופה ארוכה מזו שיכול ותיגזר עליו היה ויורשע בדין.

ב"כ המבקשת, מנגד, סבור כי יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים הואיל והמשיב הוכיח פעם אחר פעם כי אין ליתן בו אמון. זה הפנה לעברו הפלילי בכלל וכן לעברו התעבורתי בפרט. עוד הפנה לנסיבות ביצוע העבירות הנלוות המלמדות על המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממשיב זה. אשר לחלופה טען כי זו אינה מתאימה נוכח כך שהמפקח המוצע  בעצמו עבריין תעבורה וכן נוכח העובדה כי בימים אלו ממש זה מצוי בעיצומה של משימת פיקוח על מפוקח אחר.     

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, קראתי חומר החקירה, הפסיקה הנוגעת, וכן שמעתי המפקחים, לא מצאתי לנכון להורות על שחרורו של המשיב ואנמק.

אכן, מעצר עד תום ההליכים בעבירות תעבורה הנו חריג שבחריג, ועל דרך הכלל בתי משפט ינקטו בדרכים דרסטיות פחות שיהיה בהן כדי להבטיח את בטחון המשתמשים בכביש חלף הוראה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.(ראה בין היתר בש"פ 6084/10 יעקב שבו נ' מדינת ישראל.)

עניינו של המשיב נכלל בגדרם של אותם חריגים והכול כפי שיפורט להלן.

ראשית וכפתח דבר יצוין כי מדובר במי שהנו בעל עבר תעבורתי מכביד ביותר. המדובר במי שלחובתו למעלה משלושים ואחת הרשעות קודמות בשורה ארוכה של עבירות תעבורה מן המדרג הגבוה, הכוללות בין היתר הרשעות בגרימת תאונת דרכים וגרימת חבלות. פלט מטעם משרד הרישוי מלמד כי למשיב יש במצטבר שבע עשרה שלילות של רשיון נהיגה.

ביתר שאת, בית המשפט נותן דעתו לכך שהמשיב הורשע בשנת 2006 בעבירה של סיוע להריגה ונגזרו עליו למעלה משבע שנות מאסר בפועל. בתיק זה עסקינן באירוע בו המשיב יחד עם אחר גנבו רכב, כאשר המשיב ישוב ליד הנהג. במהלך המרדף אחר המשיב ושותפו אלו פגעו בהולך רגל והרגוהו. בצד עונש המאסר הממושך נגזרו על המשיב ארבע שנות פסילה מלנהוג או להחזיק רשיון. אפילו לא היה המשיב זה שנהג מאחורי ההגה הרי בשעה שנקבעה אחריותו הפלילית לתוצאות נהיגתו של האחר, ולאור התוצאה הקשה של מעשיו, מצופה היה ממנו כי ייזהר שבעתיים בדבר מעורבות פלילית ככלל ומעורבות בעבירות תעבורה בפרט. ולא היא.

בשעה שהמשיב יצא לחופשה מן הכלא, זה  נהג המשיב בשכרות, תוך חציית פס הפרדה לבן. בגין מעשים אלו נגזרה על המשיב פסילה למשך ארבעים חודשים, וזאת במצטבר לפסילה שנגזרה עליו על-ידי בית המשפט המחוזי, לצד התחייבות כספית במסגרת ת.ת.ע 4818-08-10

חרף האמור לעיל, המשיב כאמור בכתב האישום, לאחר שחרורו מן המאסר לכאורה עולה על הכביש בהיותו פסול מלנהוג, עד אשר נעצר על-ידי השוטרים. לא זו בלבד, הרי שזה התחזה בפני השוטרים כאחיו, ואף הגדיל עשות והציג לכאורה את רישיון הנהיגה של אחיו. ההצטיידות מבעוד מועד ברישיון הנהיגה של אחיו ושימוש בו מלמדים כי אין מדובר במעידה רגעית אלא מעשה מחושב מצד המשיב שהיה מודע היטב למעשיו. בכך אין די שכן המשיב לכאורה ניצל שעת כושר והחל לברוח אל עבר השדות אשר בצד הדרך, ורק לאחר כריצה של חצי קילומטר נעצר.

להשלמת התמונה יצוין כי למשיב הרשעות נוספות בגין עבירות של גניבת רכב ופריצה לרכב, וכן עבירות של הפרת הוראה חוקית, הפרעה לשוטר ושיבוש מהלכי משפט. אלו כאלו מלמדים כי סנקציות קודמות ועונשי מאסר ממושכים לא היה בהם כדי להרתיע  המשיב, על קושי ליתן בו אמון כי יקיים אחר תנאי שחרורו ומקימים עילה עצמאית של חשש להימלטות מן הדין.

על רקע המתואר לעיל, יש לבחון את החלופה המוצעת ואם יש בה כדי לצמצם המסוכנות הנשקפת מן המשיב לביטחון הציבור ולביטחון המשתמשים בכביש והתשובה לכך הנה שלילית.

ראשית, יש בחלופה זו יש הלכה למעשה כדי להחזיר את המשיב אל ביתו שכן כתובת "מעצר הבית" הינה מספר מטרים בסמיכות לביתו של המשיב.  בנסיבותיו של תיק זה, על רקע מעורבותו הפלילית של המשיב נדמה כי יש צורך בהרחקתו מסביבתו הטבעית אשר לא יכלה למתן התנהגותו ולשמש לו כגורם סמכותי באופן טבעי.

לגוף המפקחים גם כן לא מצאתי שיש לאשרם ככאלה. במהלך חקירתו של המפקח העיקרי עולה כי זה כבר כעת משמש כמפקח עבור אחר. לכך יש להוסיף כי מדובר במי שהנו אב ל 8 ילדים כולם למעט אחד מתחת מגיל 18. די בכך כדי לפסול החלופה. משימת הפיקוח אינה עניין של מה בכך ודורשת תשומות ומשאבים רבים. ספק עד כמה מידת הפיקוח על המשיב תהיה אפקטיבית במצב  שכזה.

מעבר לכך,  עסקינן במפקח עיקרי אשר בעצמו עבריין תנועה "כבד" כשלחובתו  57 הרשעות תעבורה קודמות. המפקח העיקרי בעצמו פסול מלנהוג, וזאת כפי שעולה מגזר הדין שניתן בעניינו במסגרת ת"ד 510-12-12 שם נפסל גם כן מלהחזיק רישיון למשך שנה וחצי וזאת לאחר שלא התייצב למשפט שנערך בעניינו.  אפקטיביות הפיקוח נובעת לא רק מעצם ההתחייבות של המפקח כלפי בית המשפט אלא גם מהוקעה מוסרית של מעשיו הלכאוריים של המפוקח.

לאור כל האמור לעיל, בהינתן קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר ומשלא מצאתי את החלופה המוצעת כמתאימה, הנני להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

ניתנה היום, 23 בספטמבר  2013, במעמד הנוכחים.

חתימה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: